תמ"ש 30673-09-14

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. בית המשפט דחה את כל הטענות המקדמיות בדבר מעמדה של התובעת וקבע כי לתובעת זכות לערער על הסכם המתנה. בית המשפט דחה גם את ניסיונות הנתבעים לפסול את חוות דעת המומחה בטענות שונות. נקבע כי חוות דעתו של המומחה הייתה אובייקטיבית, נטולת פניות ונטולת פגמים מהותיים. לגופו של עניין, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה כי המנוח סבל מדמנציה ולא היה כשיר לחתום על הסכם המתנה. עוד קבע בית המשפט כי המנוח הושפע שלא כדין מבני משפחתו. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי הסכם המתנה אינו תקף. עם זאת, תביעת הפינוי כנגד הנתבע נדחתה, שכן הנתבע זכאי לחלק בדירת המגורים כיורש של המנוח. השופט עודד את הצדדים לשקול הגעה לפשרה שתסיים את הסכסוך המשפחתי המר. לבסוף נצטווה כל צד לשאת בהוצאותיו. לפסק דין זה, אשר מצא כי הסכם המתנה אינו תקף, יש השלכות על עסקאות אחרות בהן היה מעורב המנוח.