פר"ק 56504-02-16

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות חלות על הלוואה הניתנת לתאגיד לפרויקט בנייה רחב היקף אם לאו. אם החוק חל במקרה זה, שיעור הריבית של ההלוואה לא יעלה על 13%. על בית המשפט להחליט האם ההלוואה כפופה למגבלת הריבית הקבועה בצו הריבית, והאם התאגיד חויב שלא כדין בתשלום ריבית דריבית על חוב הקרן. המבקשים, שהם הלווה והערבים להלוואה, טוענים כי סך החוב למלווה צריך לעמוד על 10,535,358 ש"ח, בעוד שהמלווה טוען שהוא עומד על 17,391,379 ש"ח. בית המשפט קובע כי חוק הלוואות חוץ בנקאיות אינו חל על מקרה זה, שכן הלווה הוא תאגיד וסכום ההלוואה חורג מהתקרה הקבועה בחוק. לפיכך, טענות המבקשים בדבר הפרת נאותות לפי חוק זה נדחות. עוד קובע בית המשפט כי מאחר וההלוואה היא אכן הלוואה צמודת מדד, הריבית צריכה לעמוד על 13% כפי שנקבע בחוק הריבית ובצו הריבית, במקום 16.5% כאמור בהסכם ההלוואה. גם טענת המבקשים כי אין להצמיד את הריבית למדד נדחית, שכן היא סותרת את ההוראות הקבועות בהסכם. לבסוף, בית המשפט קובע כי הלווה לא חויב שלא כדין בתשלום ריבית דריבית וכי ניתן לחשב את הריבית מדי שנה. חוב המבקשים מוערך ב-12,027,518 ש"ח נכון ליום 16.2.2016, ויתר העתירות נדחות. ככל שהמבקשים משיגים הפחתה משמעותית בחובם, נדרש המלווה לשלם את הוצאותיהם בסך 25,000 ₪, אותן ניתן לקזז כנגד חובם של המבקשים.