בש"פ 6814/22

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות שהציג המשיב, שהן נסיבתיות בעיקרן, בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים נגד המערער בגין עבירת הרצח המיוחסת לו. השופט מסכים עם קביעת בית המשפט המחוזי כי קיימות די ראיות לכאורה המצביעות על אשמתו של המערער, חרף היעדר ראיות ישירות. מהראיות עולה כי המנוחה נכנסה לרכבו של המערער ולא עזבה אותו עד שנרצחה. אמירותיה הבלתי עקביות של המערערת לגבי האירועים שהובילו לרצח, בשילוב עם רישומי טלפון, צילומי מצלמות אבטחה ועדויות עדים, תומכים במסקנה כי נשארה ברכב. בנוסף, השופט בוחן את התנהגותו של המערער לאחר הרצח, לרבות ניסיונותיו להסתיר את הפשע וחוסר שיתוף הפעולה שלו, כמו גם את היחסים המתוחים בינו לבין הקורבן בנושאי מזונות ומשמורת. נוכח חומרת העבירה, השופט מחליט כי יש מקום להארכת מעצר עד תום המשפט, למרות כמה חולשות בעניינו של המשיב שעלולות להיחשף במהלך ההליך העיקרי. ככלל, השופט קובע כי ערעורו של המערער על ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים נדחה, מתוך סברה כי למדינה יש סיכוי סביר להרשיעו.