ת"א 47161-02-19

תקציר

התובע נפגע בתאונת דרכים ותבע את הנתבע לפיצויים. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי נגרמו לה חבלות משמעותיות והיא אושפזה למשך 11 יום לאחר התאונה. פציעותיה כללו שברים באגן ובקרסול ימין, שבגינם אושפזה וקיבלה טיפול. בית המשפט קבע לה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 31.6%. השופטת פסקה לתובעת הפסדי שכר בעבר בסך 593,000 ₪ ו-1,485,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים, בהתחשב בליקוי התפקודי שלה ובאופי הזמני של מוגבלותה. כמו כן נפסקו לתובע 208,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 200,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, ו-40,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. השופטת פסקה 60,000 ₪ עבור הוצאות ניידות בעבר ובעתיד, וקבעה כי נכותה של התובעת מקשה על הנהיגה, אך היא עדיין יכולה לנהוג באזור גוש דן ולמרחקים ארוכים יותר. כמו כן נפסקו לתובעת 100,000 ₪ בגין התאמות דיור, שכן העד המומחה המליץ לה להתגורר בדירת קרקע מטעמי נוחות. סכום זה נפסק לכיסוי ההוצאות הנלוות של מכירת דירתה הנוכחית ורכישת דירה חדשה. לבסוף פסקה השופטת פיצוי של 67,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בהתחשב בגילו של התובע ובנכותו לצמיתות. סך הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 2,753,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21%. פסק הדין אף הורה לנתבעת לשלם חלק מהוצאות התובע בגין הופעתו של עד והוצאות אחרות הקשורות לבית המשפט. בפסק הדין הודגש כי ניתן לפרסם את ההחלטה ללא שם התובע או פרטים מזהים כלשהם.