ע"א 4186/07

תקציר

קביעתו של השופט היא כי יש לדחות את הערעור שכן אין הצדקה לטענת המערערים כי זכויותיהם הפרוצדורליות נפגעו. השופט מסביר כי הוועדה האחראית אכן הגנה על הזכויות הפרוצדורליות של שני הצדדים. הוועדה מצאה כי אין תיעוד לכאבי הגב של המערער עקב אירוע הפציעה בשנת 1994, והעדיפה את חוות דעתו של פרופ' ו' ביאליק, שקבעה כי פריצת הדיסק אינה קשורה לאירוע הנדון. השופט מדגיש כי אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הוועדה בעניין זה. זאת ועוד, השופט חולק על טענת המערער כי די בהצבעה על אירועים מסוימים במהלך שירותו כדי להעביר את נטל ההוכחה אל המשיב. בהתחשב בשירותו הממושך של המערער במשטרה, שנמשך כ-15 שנה, אין די בתנאים הכלליים של שירות זה כדי לבסס קשר סיבתי. השופט מצדד בחוות דעתו של פרופ' ו' ביאליק, אשר ייחס את כאבי הגב של המערער לסיבות אחרות מלבד האירוע משנת 1994, ומסביר כי אין סתירה בחוות דעתו של הפרופסור. הערכתו של ביאליק הייתה כי הכאב שחווה המערער היה תוצאה של מאמץ חד פעמי ששכך עם הזמן, וכי בלט הדיסק הבין חולייתי לא נגרם כתוצאה מעבודה מאומצת כלשהי. לסיכום, השופט אינו מוצא פגם או טעות בשיקול דעתה של הוועדה המחייבים את התערבותה של ערכאת הערעור, ועל כן דוחה את הערעור וקובע כי אין צו להוצאות.