ער"מ 38199-05-11

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק דין שנדחה תחילה בבית הדין האזורי. הערעור נקבע במועד בהתבסס על ההצגה החוקית של פסק הדין, למרות הודעה לא רשמית מוקדמת יותר באמצעות פקסימיליה. המערערת, שלא הייתה מיוצגת באותה עת, קיבלה את פסק הדין באופן רשמי ביום 28.3.11, אם כי הוא נשלח בפקס ביום 16.3.11. הערעור הוגש ב-27.4.11, ובהתחשב בפגרת בית המשפט, הוא היה במסגרת הזמן המותר. בית המשפט הדגיש את "גישת ההמצאה" על פני "גישת הידע", וציין כי ההצגה הרשמית של פסק הדין, ולא עצם המודעות לו, פותחת את תקופת הערעור. חריגים לכלל זה חלים רק במקרים של חוסר תום לב או התנהגות בלתי מידתית, שלא היו קיימים כאן. המערער לא נענש בגין ההודעה הלא רשמית הקודמת, שכן הדבר לא נעשה בהתאם לתקנות, והוא פעל באופן סביר מרגע שהודעה רשמית ניתנה לו. בית הדין ביקש להבטיח הגינות פרוצדורלית, במיוחד בהקשר של בית הדין לעבודה, שם ניתנת גמישות לצדדים שאינם מיוצגים להגן על זכויות מהותיות. משכך, בוטלה ההחלטה הראשונית לדחות את הערעור, והמשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 2,500 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם בהתאם.