רע"א 1249/12

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את שתי הבקשות רע"א 1249/12 ורע"א 2025/12. הבקשה הראשונה, רע"א 1249/12, היא של לידר, שלא הגישה כל בקשה לביטול פסק הבוררות או התנגדות לאישור החלטת הביניים בבית המשפט המחוזי. מאחר שלא נקטה בצעדים הפרוצדורליים הנדרשים, בקשתה נדחית, ובית המשפט אינו נדרש לגופן של טענותיה. דחייה זו לא תגרום לעיוות דין, שכן היא תוצאה של מחדליו של לידר עצמו. יתר על כן, אף שבית המשפט מכיר בכך שהיה עדיף שפסק הדין יציין במפורש אילו חלקים בפסק הבוררות הוא מאשר, הימנעותה של לידר מלהתנגד לפסק הבוררות משמעה כי סוגיה זו אינה עומדת על הפרק. גם הבקשה השנייה, רע"א 2025/12, של שרבט ומר שרבט, נדחית מאחר שבית המשפט המחוזי בחן היטב את טענותיהם ודחה אותן, וערעורם מתייחס רק להחלת פסקי דין על עניינם הספציפי. טענותיהם אינן מעוררות שאלות משפטיות המצדיקות מתן ערעור. בנוסף, על פי פסקי דין קודמים, אדם יכול להיחשב כצד להסכם בוררות בהסכמה מכללא, דבר שמר שרבט אינו יכול לחלוק עליה, ומשכך, הוא מחויב להחלטת הבורר. לפיכך, שתי בקשות רשות הערעור נדחות, והבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ברע"א 2025/12 אינה נכונה.