בש"פ 1993/14

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור שבו ביקשו המערערים גישה לחומרי חקירה מתיק קשור, תיק המשפחה המאוחדת, בטענה שהם רלוונטיים להגנתם. בית המשפט בחן את זכותם של נאשמים לעיין בחומרי חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר פרשנות מרחיבה להבטחת הגנה הוגנת, אך הזהיר מפני "מסעות דיג" בלתי מוגבלים לאיתור ראיות שאינן רלוונטיות לאישומים. בית המשפט בחן האם החומרים שהתבקשו רלוונטיים דיים לכתב האישום הנוכחי, אך מצא כי המערערים לא הוכיחו את הרלוונטיות הקונקרטית שלהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי שני המקרים, על אף שהם קשורים זה לזה, שונים מהותית באופיים ובהיקפם, כאשר המקרה הנוכחי מצומצם יותר ונבדל מהטענות הרחבות יותר בפרשת המשפחה המאוחדת. לפיכך, החומרים מהתיק הקודם הוגדרו כלא רלוונטיים להגנה הנוכחית. בקשתם של המערערים לקבלת חומרים נוספים, כגון סיכומי ישיבות ומסמכי חקירה, נעדרה כל הצדקה בשל אי זמינותם או סיווגם כרשומות פנימיות. בנוסף, נשמר החיסיון סביב דוחות מעקב, שכן הם נופלים תחת תעודת סודיות רחבה, המחייבת כל ערעור להתייחס ישירות לתעודה לפני בקשת גישה. לפיכך, הערעור נדחה על הסף, תוך אשרור מחדש של החלטות בית המשפט המחוזי והדגשת הצורך של הנאשמים להראות רלוונטיות ספציפית לגישה לחומרי חקירה רחבים יותר.