ת"פ 72919-01-23

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות אלימות כלפי בת זוגו וכן בהפרת צו כדין הנוגע לתנאי שחרורו בתום חקירה. השופט קיבל את בקשת הצדדים להתייחס לכל האישומים יחד כאירוע אחד, שכן הם חלק מסיפור אחד הקשור קשר הדוק. השופטת הכירה בחומרת עבירות האלימות כלפי בני זוג, והדגישה את הפגיעה בכבוד, בביטחון ובשלמות הגוף הכרוכה בהן. בנוסף, הדגישה השופטת את חשיבות כיבוד הצווים השיפוטיים ואת ההשלכות של הפרת תנאי השחרור, החותרות תחת תכליתה של מערכת הערבות. בבחינת נסיבות העבירות, ציין השופט את רצונה של האקסית להמשיך הלאה בחייה, דבר שהנאשם התקשה לקבל. השופט פירט שני אירועים, האחד של סכין והשני של ויכוח עם גבר אחר, תקיפה ולקיחת הטלפון והמכונית של האישה ללא הסכמה. השופט שקל גם את מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה, בהתייחסו לפסקי דין קודמים. כך למשל, במקרה אחד, נאשם שחנק את גרושתו נידון למאסר על תנאי ולצו התחייבות. במקרה אחר, נאשם שאיים ותקף את בת זוגו נידון לארבעה חודשי מאסר. לאחר מכן פנה השופט לעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, והדגיש כי הנסיבות במקרה זה אינן רגילות. הוזכרו מספר פסקי דין, ביניהם אחד שבו נאשם שלקח את רכבה של אמו ללא רשות נידון למאסר קצר או לעבודות שירות. באשר להפרת צו חוקי, התייחס השופט למקרים בהם נגזרו על נאשמים עונשי מאסר של שישה חודשים או עבודות שירות. בהתחשב במדיניות הענישה, קבע השופט כי העונש ההולם נע בין עבודות שירות עם מספר חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר. בקביעת עונשו של הנאשם, הדגישה השופטת את הצורך בשיקום ואת הסיכויים החיוביים במקרה זה, המצדיקים חריגה מאזור הענישה. כמו כן נלקחו בחשבון עברו הנקי של הנאשם, גילו, התמיכה המשפחתית, מעמדו של המתלונן והתנאים המגבילים בהם היה נתון במשך תקופה ממושכת. עם זאת, השופט הכיר בכך ששיקולי שיקום אינם הגורמים היחידים שיש לקחת בחשבון ושקל אותם אל מול הגמול וההרתעה. בסופו של דבר החליט השופט שלא להטיל מאסר ובחר בהמלצות שירות המבחן. על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר בפיקוח שירות המבחן, 150 שעות עבודות שירות ושני מאסרים על תנאי המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם. השופט הדגיש את חומרת העונש ואת ההשלכות של אי ציות תוך הכרה בסיכויי השיקום של הנאשם. גזר הדין ניתן בנוכחות הצדדים, ונמסר להם על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.