ת"א 54880-09-16

תקציר

התובעת, נג'מה, תבעה את הנתבעים, לרבות אחיינה נביל, בגין חתימה על מספר מסמכי עסקת נדל"ן במרמה. לטענתה, הנתבעים זייפו את חתימתה והונו אותה לחתום על המסמכים בכך שהציגו אותם כחלק מעסקה אחרת שהסכימה לה קודם לכן. הנתבעים טענו כי נג'מה הייתה מודעת לעסקאות והסכימה להן. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענתה של נג'מה לזיוף לא הוכחה, שכן חתימותיה על המסמכים היו דומות וחוות דעת מומחה אישרה כי סביר להניח שהן אמיתיות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת ההטעיה של נג'מה. שוכנעה כי נג'מה חתמה על המסמכים מבלי להבין את תוכנם וכי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להפרכת טענותיה. השופט ציין את היעדרן של עדי מפתח שהיו יכולים לתמוך בגרסת הנאשמים, בהם בעלה וגיסה של לילי, ועו"ד פייר הלון, שבחן לכאורה את המסמכים עבור נג'מה. עדויותיהם של עו"ד אבו רוקן והמתווך, שטענו כי נג'מה ידעה על העסקאות, אינן אמינות וסותרות ראיות אחרות. כמו כן, השופטת הצביעה על סתירות וסתירות בגרסאות הנתבעים לאירועים, לרבות הנסיבות שהובילו לביצוע העסקאות ותשלום התמורה. השופט שקל את פסקי הדין הקודמים נגד עו"ד אבו רוקן בתיקים קשורים, שהצביעו על דפוס של התנהגות מטעה, ומצא אותם כראיה תומכת נוספת. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי נג'מה הצליחה לסתור את ההנחה כי הבינה על מה חתמה וכי הנתבעים לא הציגו טיעון נגדי משכנע. לפיכך, היא קיבלה את טענתה של נג'מה כי לא הסכימה ולא ידעה על העסקאות המדוברות. השופט הורה על ביטול העסקאות שבמחלוקת והשבת זכויות הבעלות על שמה של נג'מה. הנתבעים חויבו לשלם את הוצאותיה של נג'מה, כאשר עו"ד אבו רוקן נשא בעלות נוספת בגין התנהלותו ומעשיו הפרוצדורליים.