ת"א 49427-10-21

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת למזכר הבנות לרכישת דירה. הקונה התובע טען כי הנתבעים הסכימו לשינוי בכתב יד בזיכרון הדברים, המאריך את מספר ימי העסקים שניתנו לקונה לקבלת אישור משכנתא מ-10 ל-14 יום. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי השינוי האמור לא נעשה בהסכמת המוכרים. הקביעה התבססה על מספר גורמים. ראשית, השינויים בתזכיר, ששיפרו את תנאי הקונה, נחתמו רק על ידי הקונה ולא על ידי המוכרים, דבר המעיד על היעדר הסכמתם. שנית, נמצא כי המוכרים חתמו על המזכר לפני הקונה, בניגוד לטענת הקונה. שלישית, עדותם של המוכרים והמתווך המעורב הותירה רושם אמין, ואילו עדותו של הקונה הכילה סתירות כלשהן. בנוסף, ניכר כי המוכרים פעלו בתום לב ולא ניסו לסכל את העסקה. השופטת הדגישה כי התזכיר כלל תנאי השעיה הקשור לקבלת אישור משכנתא, שלא התקיים במסגרת הזמן המוסכמת, מה שהוביל לביטול אוטומטי של החוזה. משכך, מכירת הדירה על ידי המוכרים לצד שלישי לא הפרה את התזכיר, והתביעה לפיצויים נדחתה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.