עת"מ 62056-08-20

תקציר

העותר ביקש למנוע מהמשיבים לכרות עץ בנכס שבבעלותם המשותפת. בעתירה נטען כי המשיבים לא עמדו בדרישות להגשת בקשה לכריתת עצים, לרבות הוכחת בעלות על הקרקע. עם זאת, המשיבים הציגו מסמכים המוכיחים את בעלותם המשותפת בקרקע, אשר בית המשפט קיבל ומצא כי הם עומדים בדרישות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיבים פעלו על פי נוהל תקין בהגשת בקשתם, וכי פקיד היערות לא שגה בכך שלא התייחס או נתן משקל לחוות דעתו של האגרונום שהגיש העותר, שכן פקיד היערות אינו חייב לעשות כן. הקצין בחן את המסמכים ומצא כי אין בהם נימוקים המבוססים על אמת המידה המתאימה להערכת סכנת עצים. עוד קבע בית המשפט כי החלטת פקיד היערות לאפשר את כריתת העץ הייתה מקצועית ומאוזנת, והסכים עם הערכתו כי העץ מהווה סכנה עתידית, ובעל ערך סביבתי ונופי מינימלי. משכך, דחה בית המשפט את העתירה, והורה לעותרת לשלם את הוצאות המשיבים בשיעור מופחת, בהתחשב בהיותם שכנים, ולהימנע מהעמקה נוספת ביחסיהם.