ע"א 438/04

תקציר

בפרשת ברט בן אבו חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, המבקש, בראת בן אבו בניין, ביקשו לבטל את הדרישה להפקדת בטוחה בערעורם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. החלטת בית המשפט המחוזי הטילה על המשיבים, מדינת ישראל ומשרד הבינוי, אחריות להפסדי המבקשים שנבעו מביטול זכייתם במכרז לבנייה במעלה אדומים. טיעוני המבקש לביטול הפקדת הבטוחה נסובו סביב שתי נקודות עיקריות. ראשית, הם טענו כי צו עיכוב הליכים נגדם פירושו שהם אינם יכולים לגייס את הכספים הדרושים לפיקדון, טענה שבית המשפט דחה בהיעדר מידע פיננסי מפורט. שנית, המבקש קבע כי המשיבים אחראים לעוגמת נפשם, תוך שהוא מפנה לנוסח משפטי המצדיק ויתור על התחייבות הערבות אם מצבו הכלכלי הרעוע של התובע נגרם כתוצאה ממעשיו של הנתבע. עם זאת, השופטת קבעה כי הנסיבות שהובילו לביטול הפרויקט לא היו צפויות לשני הצדדים - פרוץ פעולות האיבה - ומשכך, המשיבים אינם אחראים להפסדיו של המבקש. השופט גם הבחין בין המקרה שלפנינו לבין התקדים שהפעיל המבקש, שכן הוא עסק בהקשר משפטי שונה ובפרשנות מצמצמת יותר של אחריות הנתבע. השופטת הגיעה למסקנה כי טענות המבקשים אינן מצדיקות לפטור אותם מהפקדת הערבות ודחתה את בקשתם, תוך הכרה בכך שהחברה עדיין יכולה לבקש פטור בהתאם למצבה הכלכלי. ההחלטה חיזקה את שיקול הדעת הרחב של בתי המשפט לחייב חברות להפקיד ערבויות והדגישה את הצורך בקשר ברור בין התנהגות הנתבע לבין מצוקתו הכלכלית של התובע. המבקש חויב להפקיד את הערבות בתוך עשרים יום.