ע"א 549/75

תקציר

פסק הדין במקרה זה נסוב סביב חוק אימוץ ילדים והאם בית משפט יכול להוציא צו אימוץ ללא הסכמת ההורים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת צו האימוץ, תוך שהוא מציין את ההזנחה השגרתית של ההורים את חובותיהם הבסיסיות כלפי בתם, שכללה הימנעות מביקור, טיפול או אפילו גילוי עניין בשלומה. ההורים ערערו על החלטה זו וטענו כי הסכמתם נדרשת לאימוץ וכי הם לא נטשו את ילדם ולא נמנעו באופן קבוע ממילוי חובותיהם. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט ח' כהן הדגיש כי החובות הנדונות אינן סטטוטוריות גרידא אלא כוללות גם חובות רגשיות, והתנהלות ההורים מעידה על ויתור מוחלט על כל חובותיהם וזכויותיהם כלפי בתם. יתר על כן, טובת הילדה נשקלה, והשופטים הסכימו כי טובתה מחייבת את אימוץה. ההחלטה התייחסה גם לתפקידן של המדינה והחברה במילוי חובות הוריות והדגישה כי מדובר בחובות אישיות שלא ניתן להאציל עליהן. השופט ויתקון והשופט שמגר הסכימו עם ההחלטה, והדגישו את חשיבות החובות ההוריות ואת כוונת המחוקק להגן על זכויותיהם ורווחתם של קטינים. מקרה זה קובע כי לבית המשפט סמכות להוציא צווי אימוץ ללא הסכמת ההורים במקרים קיצוניים של הזנחה הורית, תוך מתן עדיפות לטובת הילד.