ת"א 36785-05-22

תקציר

השופט פסק לטובת הנתבעת, המועצה האזורית, וקיבל את בקשתם לדחייה על הסף של התביעה נגדם. השופטת הדגישה כי סעד דרסטי זה שמור למקרים חריגים בהם אין לתובע סיכוי להצליח. במקרה זה, התובעים לא הצליחו לבסס עילת תביעה נגד המועצה. התביעה טענה לרשלנות בהפעלת סמכויות הפיקוח הממשלתיות, אך עדיין לא ברור מה היה על המועצה לעשות כדי למנוע את הפגיעה הנטענת. השופט ציין כי המועצה לא הייתה צד להסכמים הרלוונטיים ולא הייתה לה שליטה על החלטות הנתבעים האחרים. גם טענות התובעים עצמם לא הבהירו את חלקה של המועצה בנזק הנטען בהן. כמו כן, דחתה השופטת את טענות התובעים בדבר כספים לשדרוג תשתיות, וקבעה כי סמכות קבלת ההחלטות נתונה לנתבעים אחרים ולא למועצה. השופטת שקלה את טענות התובעים וראיותיהם, אך מצאה כי אין בהן די כדי לבסס אחריות כלשהי מצד המועצה. מאחר שכתב התביעה לא חשף כל עילת תביעה נגד המועצה, הגיע השופט למסקנה כי בירור התביעה יהווה תרגיל סרק המבזבז את משאבי בית המשפט והצדדים. לפיכך, קיבלה השופטת את בקשת המועצה לפיטורים על הסף והורתה לתובעים לשלם הוצאות בסך 25,000 ₪.