בג"צ 556/83

תקציר

המחלוקת היא על החריטה על מצבתו של חייל, שאמו ואביו החורג עתרו נגד הכללת שם המשפחה של האב הטבעי על המצבה. בג"ץ פסק לטובת העותרים, וקבע כי על המשיב השני – השר הממונה על בתי עלמין צבאיים – יחד עם המשיבים השני והשלישי – גופים מייעצים לשר – לקבוע כללים אחידים למקרים כאלה. הרוב הקובע, בראשות הנשיא מ' שמגר, קבע כי החלטת המשיבים לכלול את שם האב הטבעי היא סבירה, אך יש לקבוע כלל שימנע סכסוכים וכאב במקרים דומים. כלל כזה, החל על כל הפרטים הדומים זה לזה, צריך להיות מנוסח על ידי המשיבים ולאחר מכן יוחל על המקרה הנוכחי. השופט יהודה כהן הסכים עם דעת הרוב. השופט י' טירקל חלק על כך, וטען כי הנוסח הנוכחי על המצבה מקובל ואין צורך להמתין לניסוח הכללים. דעת המיעוט צידדה בדחיית העתירה מבלי להמתין לכללים חדשים. החלטת הרוב הפכה את הצו למוחלט, וחייבה את המשיבים 1 עד 3 לקבוע כללים לקביעת הנוסח על מצבות של חיילים שנפטרו במצבים בהם ההורים מתגרשים או נישאים מחדש.