עפמ"ק 67356-06-24

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי הערעור לוקה בחסר יסוד ודינו להידחות, תוך שהוא מאשר את קביעותיו של בית המשפט קמא. המערער טען כי שגה בית משפט קמא בקביעותיו העובדתיות, אך ערכאת הערעור הדגישה כי אין היא נדרשת לבחון מחדש עובדות אלה, שכן בית משפט קמא בחן במישרין את הראיות והעדויות ממקור ראשון. לאחר עיון במסמכים ובחומר הראיות, מצאה ערכאת הערעור כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא נתמכות היטב. למערער לא היו כל זיקה משפטית, זכויות קנייניות או זיקה חוזית למקרקעין שבהם הציב אוטובוס למגורים, ובכך ערער את טענתו כנגד צו ההריסה המנהלי. בית המשפט ציין כי סברו של המערער כי האוטובוס, בהיותו נייד, פוטר אותו מהצורך בהיתר מיקום היא שגויה ואינה נתמכת בדין, גם אם הגנות דומות הועלו במקרים אחרים. בית משפט קמא הוציא את צו ההריסה כדין, וביטולו ייחשב כמתיר הפרה משפטית ברורה. גם טענת המערער בדבר אכיפת חוק בררנית נדחתה מחוסר ראיות. בנוסף, דחה בית המשפט טענה בדבר סמכות שיפוט המבוססת על רישום מקרקעין, ואישר כי המקום נמצא בתחום סמכותה של רמת השרון. הערעור לא היה מותנה בהחלטה תלויה ועומדת של בית המשפט העליון בסוגיה נפרדת של פסלות; לפיכך, ההליכים לא הוקפאו. בסופו של דבר נדחה הערעור, והעיכוב בביצוע הצו המנהלי הוסר לאלתר.