ע"פ 4879/11

תקציר

בתיק שנדון בפני המשנה לנשיא מ' נאור, השופט נ' הנדל והשופט י' עמית, הורשע המערער בעבירות סמים ונגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל ו-3 שנות מאסר על תנאי. הראיות נגד המערער היו נסיבתיות ובמרכזן אירועים שהתרחשו ביום 6.9.2008, בסמוך לגדר המפרידה בין לבנון לישראל. באותו יום הגיע אדם עם חמור ושקים לגדר בצד הלבנוני, ושלושה אנשים נוספים הגיעו לצד הישראלי עם חבילות, אותן השליכו מעבר לגדר. חבילות אלה נלקחו על ידי מישהו בצד הלבנוני והושלכו בחזרה לישראל. השלושה בצד הישראלי נעצרו על ידי צה"ל כשברשותם 33 ק"ג הרואין ונצפו מקיימים אינטראקציה עם אדם בצד הלבנוני, שזוהה מאוחר יותר כמערער. המערער נמצא בסמוך לגדר כשברשותו שקית ובה סכום כסף גדול וכמות משמעותית של הרואין, וכן אקדח ומשקפת. בית המשפט דחה את טענת המערער כי היה רועה צאן שאיבד את הכרתו לאחר שהוכה בראשו ולאחר מכן התעורר ומצא עצמו סמוך לגדר. תחת זאת, קיבל בית המשפט את טענת התביעה כי המערער היה מעורב בעסקת סמים, החזיק כמות משמעותית של הרואין וניסה להבריח אותו לישראל. בית המשפט שקל את שקריו ועדותו הסותרת של המערער, כמו גם את חוסר הסבירות של גרסתו, והגיע למסקנה כי די בראיות הנסיבתיות כדי להרשיעו. גם עונשו של המערער הותאם, בהתחשב בכמות הסמים המשמעותית הכרוכה בכך ובצורך בהרתעה. בית המשפט הדגיש כי מחדלי חקירה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי וכי הגנתו של המערער לא נפגעה באופן משמעותי. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה במלואו.