סע"ש 67902-01-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בחלקה. הנתבעים נדרשים לפצות את התובעת בגין אי ביטוחה כמתחייב בחוק. יחסי העבודה והחובה לבטח את התובע אינם שנויים במחלוקת. המחלוקת העיקרית היא המועד ממנו חויבו הנתבעים לבטח את התובעת, כאשר הנתבעים טענו לאיחור של חצי שנה מתחילת העסקתה. התובעת לא הציגה ראיות להסדר ביטוחי קיים טרם העסקתה אצל הנתבעים, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה. לפיכך, נדרשו הנתבעים לבטח את התובעת שישה חודשים לאחר תחילת העסקתה. גם תקופות ההעסקה היו שנויות במחלוקת, כאשר טענותיה של התובעת בדבר מועדי ההתחלה והסיום של עבודתה אצל הנתבעים 1, 2 ו-9 נדחו לטובת גרסאות הנתבעים. שכרו הקובע של התובע אצל כל אחד מהנתבעים נקבע על 573 ₪ לנתבעים 1 ו-2, 1,920 ₪ לנתבעים 3 ו-4, 860 ₪ לנתבעים 5 ו-6, 1,161 ₪ לנתבעים 7 ו-8 ו-322 ₪ לנתבעת 9. תביעת התובע לאובדן כושר עבודה מתקבלת בחלקה, כאשר בית המשפט אימץ את חוות דעתו של מומחה הנתבעים ומצא כי התובע כשיר לעבוד החל מפברואר 2013. טענת הנתבעים כי התובע לא היה מבוטח בשל מצב רפואי קודם נדחית, שכן הם לא הביאו ראיות לכך. התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן פנסיה. הסכומים מחושבים בהתאם לשכר הקובע ולתקופת אי הכושר המלאה, כאשר הפיצוי החודשי המגיע לתובע מכל נתבע הוא 418 ₪ מהנתבעים 1 ו-2, 1,398 ₪ מהנתבעים 3 ו-4, 627 ₪ מהנתבעים 5 ו-6, 846 ₪ מהנתבעים 7 ו-8 ו-240 ₪ מהנתבעת 9. עבור תקופת אי הכושר החלקי הפיצוי החודשי הוא 239 ₪ מהנתבעים 1 ו-2, 799 ₪ מהנתבעים 3 ו-4, 359 ₪ מהנתבעים 5 ו-6, 484 ₪ מהנתבעים 7 ו-8 ו-140 ₪ מהנתבעת 9. סך הפיצוי לשתי התקופות עומד על 118,623 שקל, אותו על הנתבעים לשלם תוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. בקשות התובע לפיצויים בגין עוגמת נפש, פיצויים עונשיים, פיצויים בגין כאב וסבל וביטול מועד נדחות. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 23,000 שקל, שיחולקו ביניהם כמפורט בפסק הדין. ערעור על פסק הדין ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.