ת"א 11902-03-09

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישה תושבת נצרת עילית, שרה שי, נגד עיריית נצרת עילית. שי תבע את העירייה על כך שלא פטרה אותה מתשלום ארנונה, כולל ארנונה, עבור נכסים עסקיים, למרות שנמסר לה שהיא פטורה. ליבת המחלוקת החלה בשנת 1997, אז ניתן לכאורה לשי פטור, שבוטל מאוחר יותר. שי טענה כי הפטור בוטל שלא כדין וכי העירייה לא העבירה לה את המסמכים המתאימים המפרטים את חובותיה ואת הסיבות לביטול הפטור. עוד טענה כי העירייה התנכלה לה בכך שפתחה נגדה בהליכי גבייה בלתי חוקיים והגישה כתב אישום כוזב בגין עבירות בנייה. בית המשפט בחן את מכלול הראיות והטענות שהוצגו ולא מצא כל הצדקה לטענותיו של שי. נקבע כי בשנת 1997 לא ניתן פטור לשי, והעירייה דרשה כדין תשלום ארנונה. בית המשפט קבע כי התנהלות העירייה כלפי שי לא הייתה פוגענית או רשלנית וכי הליכי הגבייה התנהלו כדין. בנוסף, העירייה נמצאה לא אשמה בלשון הרע הקשורה להתבטאויות שנאמרו במהלך ההליך המשפטי ולתגובות התקשורת. בשל התמשכות התיק וחוסר נכונותה של שי להתפשר, בית המשפט הורה לה לשלם לעירייה 75 אלף שקל שכר טרחת עורך דין ו-15 אלף שקל הוצאות משפט. השופטת סיימה את דבריה בצער על השתלשלות האירועים והדגישה כי הסכסוך הגיע לממדים חסרי תקדים, בעיקר בשל נסיבותיו האישיות של שי ותחושת הזכאות שלו.