ערר 4/09

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור אזרחי על בעלות על מבנה בחברון. המערערת טוענת כי הבית בבעלותה משנת 2002, תוך הצגת חוזה שכירות כראיה, ואילו המשיב טוען כי המסמך מזויף וכי החזקת המערערת בנכס אינה חוקית. המשיב, המייצג את המנהל האזרחי, דרש לפנות את המבנה על סמך צו בדבר הפרעה לשימוש בקרקע פרטית. הרשויות לא העבירו פיזית את דרישת הפינוי לדיירי הבניין, ולא ננקטו צעדים משפטיים בנוגע לזיוף לכאורה. למבנה פלשו מתנחלים מספר פעמים בעבר, לרבות פלישה בשנת 2004 שקדמה לכיבוש המערער. בית המשפט מחליט לעכב את ההליכים בערעור זה עד למתן פסק דין סופי בהליך האזרחי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין מדגיש את הצורך לאזן בין הגנה על זכויות הקניין הפרטי לבין שמירה על הסדר הציבורי, במיוחד כאשר המערערים הציגו ראיות לכאורה לזכותם בנכס והחזקה נמשכת מספר שנים. גם הצו המחייב רישיון לעסקת חכירה אינו ישים בדיעבד. כל צד אחראי להוצאותיו בשלב זה.