ע"ע 62/07

תקציר

הטקסט המצורף מנתח ערעור הנוגע לתביעה של עובד נגד רשות. עקרונות הליבה והחידושים המשפטיים הנדונים סובבים סביב הסכמים קיבוציים, חובת תום הלב בעבודה ואופי ההוראות החוזיות. * **הבחנה בין הוראות מחייבות לנורמטיביות בהסכמים קיבוציים:** הניתוח מתעמק בסיווג הוראות בהסכם קיבוצי. הוא מפנה לתקדים (בג"ץ 52/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - פדרציית האף נ' עיריית קריית גת) להבחנה בין "הוראות מחייבות/קיבוציות" היוצרות זכויות וחובות כלליות לצדדים להסכם (למשל, חובות מעסיק להתייעץ עם נציגות העובדים), לבין "הוראות נורמטיביות/אישיות" היוצרות זכויות וחובות פרטניות בין המעסיק לעובדים ספציפיים (למשל, הזכות לשימוע לפני פיטורים). הבחנה זו חיונית לקביעת יכולת האכיפה של סעיפים ספציפיים. * **מהות הוראת המכרז הפנימי:** בית המשפט בוחן האם הסעיף המחייב מכרז פנימי לפני איוש משרה אצל מועמד חיצוני מהווה הוראה מחייבת או נורמטיבית. הוא מסיק כי להוראה מסוימת זו יש היבטים מחייבים ונורמטיביים כאחד. ההיבט הנורמטיבי, המקנה זכות לעובדים קיימים להגיש בקשה פנימית, לא חל על המערער בהיותו מועמד חיצוני באותה עת. * **חידוש משפטי בהגדרת היקף הזכויות:** הניתוח מדגיש באופן חדשני כי גם אם מעסיק מפר הוראה, הוא אינו מעניק זכות אוטומטית לתובע אם זכות זו אינה חלה על מצבו. טענת המערער המבוססת על הפרת הוראת המכרז הפנימי נדחית משום שהזכות להשתתף במכרז כזה לא הורחבה לו כמועמד חיצוני. בית המשפט מציין כי למעשה, ההפרה הנטענת של הוראה זו היטיבה עם המערער בכך שאפשרה את העסקתו על פי חוזה מיוחד. * **חובת תום הלב וחובת ההודעה:** המקרה בוחן את חובת תום הלב של המעסיק ביחסי עבודה. באופן ספציפי, הוא מתייחס לחובת המעסיק ליידע מועמד לעבודה על אלמנטים מהותיים בחוזה, כגון קיומו או אי קיומו של "תקן" למשרה, אם מידע זה יכול להשפיע באופן משמעותי על החלטת המועמד. בית המשפט קובע כי חובת תום לב זו, הנגזרת מעקרונות משפט העבודה, יכולה להטיל חובת גילוי מידע כאמור גם אם לא נקבע במפורש בחוקים כמו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה). * **הבטחות וסמכות מחייבות:** הניתוח מבהיר את הדרישות החוקיות כדי שהבטחה בעל פה תיחשב מחייבת, במיוחד בכל הנוגע להענקת קביעות. הוא מדגיש כי הבטחה חייבת להיות ברורה, מפורשת וניתנת על ידי גורם מוסמך. טענת המערער כי הובטחה לו קביעות נדחית משום שההבטחה לא הייתה ברורה או מפורשת, והיא ניתנה על ידי אדם (מר קנטור) שלא הייתה לו סמכות להעניק קביעות. מודעותו של המערער לחוסר סמכות זה במהלך המשא ומתן מחלישה עוד יותר את טענתו. * **נטילת סיכון על ידי העובד:** ההחלטה מדגישה את עקרון נטילת הסיכון. גם אם נפל כשל בחובת המעסיק להודיע, נמצא כי המערער קיבל את הצעת העבודה ובכך נטל ביודעין או לפחות באופן עיוור את הסיכון שלא יוענק לו מעמד של עובד קבע. הימצאותם של אפסים בתיבה "מספר משרה בתקן/מסגרת" בחוזה העסקתו מחזקת עוד יותר את ההבנה כי המערער היה מודע למעמד החריג של המשרה. * **נימוקים מהותיים לפיטורים:** פסק הדין מחזק את קביעתו של בית המשפט האזורי כי פיטוריו של המערער התבססו על טעמים ענייניים (ייעול הליך) ונערכו בהליך תקין וחוקי, לרבות שימוע כדין. זה מחזק את העיקרון המשפטי שפיטורים חייבים להיות מסיבות עסקיות לגיטימיות ולהתבצע בהגינות פרוצדורלית.