ת"א 597/04

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על גובה הפיצויים המגיעים למבקשים בעקבות הפקעת חנותם על ידי רשות ממשלתית לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), תש"ג-1943. המבקשים, שהיו דיירים מוגנים בחנות, ביקשו פיצוי נוסף מעבר לסכום שכבר שולם על ידי המשיב. באופן ספציפי, הם תבעו, בין היתר, פיצוי עבור דיור חלופי, הוצאות העברה ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, השופט קבע כי המבקשים אינם זכאים לדיור זמני שכן החנות אינה בית מגורים. כמו כן, השופטת קבעה כי לא היו חייבים למבקשים הוצאות העברה שכן החנות לא הועתקה ולא נגרמו הוצאות כאלה. באשר לשכר טרחת עורך דין, המבקשים לא הביאו כל ראיה לתשלום, מה שהוביל את השופט לדחות טענה זו. מנגד, השופט פסק למבקשים פיצוי בגין שכר טרחת שמאי מקרקעין, והכיר בהם כהוצאות הנובעות מההפקעה. בסופו של דבר החליטה השופטת כי על המשיב לשלם למבקשים כפיצוי בסך 800 דולר נוספים, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 $. סכום זה היה אמור להיות מותאם להפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. השופט הורה למשיב להעביר תשלום זה למבקשים, ובכך הביא את התיק לסיומו.