ע"א 2248/22

תקציר

בפסק הדין בערעור נדחתה התביעה הראשונית שהגיש המערער נגד המשיבים על הסף על ידי בית המשפט המחוזי. עילות הערעור נסובו סביב טענות להתנהגות פוגענית מצד המשיבים, אשר החמירה לכאורה את מחלת הסוכרת של המנוח, שהביאה למותו, וטענות לרשלנות רפואית בגין אי הפניית המנוח לצנתור לב. יש לציין כי בית המשפט המחוזי לא בחן את טענת הרשלנות הרפואית, בעוד שתביעות ההתעללות נדחו בעיקר מחמת התיישנות, מבלי להתעמק בהיבטים העובדתיים והמשפטיים סביב מועד גילוי הנזק הנטען . בהמשך לכך, קיבלה ערכאת הערעור את הערעור, וקבעה כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה עניינית של שתי הטענות העיקריות. בית המשפט הדגיש כי הטענות הנוגעות לתקופת ההתיישנות נותרות פתוחות לדיון בהליכים עתידיים. זאת ועוד, החלטת הערעור ביטלה את פסיקת ההוצאות הקודמת בבית המשפט המחוזי ונמנעה ממתן צו הוצאות במסגרת ההליך בערכאת הערעור. ההחלטה מיום 16.3.2023 מחייבת אפוא דיונים נוספים לבחינה מעמיקה של התביעות ומשאירה את קביעת ההוצאות הפוטנציאליות לסיום הליכים אלה.