ע"א 39702-04-23

תקציר

ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא במרבית העניינים הנוגעים לסכסוך מקרקעין, בהסתמך על היקפה המצומצם של התערבות המערער בקביעות עובדתיות. בית המשפט בחר שלא להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא בעניין ליקויי בנייה, עיכובים במסירה, מידות חניה ומיזוג אוויר, ומצא את פסקי הדין מנומקים היטב ומבוססים על ראיות מוצקות. עם זאת, ערכאת הערעור הלין על כך שבית משפט קמא הטיל אחריות אישית על ערן גליקסמן, נציג החברה המערערת. על פי פסק הדין, נימוקיו של בית משפט קמא לאחריות אישית לא היו מספיקים ולא סיפקו קשר משכנע בין מעשיו של גליקסמן לבין כל מצג שווא או הטעיה כלפי התובעים. ערכאת הערעור הדגישה כי הטלת אחריות אישית על נציג החברה מחייבת בחינה מעמיקה של העובדות, דבר שהיה חסר במקרה זה. תפקידו של גליקסמן לא היה מקיף דיו כדי להצדיק אחריות אישית, ופסק הדין לא ביסס די הצורך את רשלנותו או הטעייתו. במקום זאת, ציין בית המשפט כי אחריותו של גליקסמן טופלה ככל הנראה על ידי אנשי מקצוע אחרים. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט לערעורים את האחריות האישית שהוטלה על גליקסמן תוך שמירה על החובות הכספיים שכבר מילאו החברה המערערת. עם דחיית הערעור ברובו והתקבל בחלקו, יישא כל צד בהוצאותיו, והפיקדון יוחזר למערערים.