ת"פ 12867-09-23

תקציר

בבית משפט השלום בראשון לציון, השופטת סגנית הנשיא שירלי דקל נוה דנה בתיק פלילי 12867-09-23, בו הורשע נאשם, mangstab gilhen gilhenis, בעבירות חבלה חמורה (סעיף 333 לחוק העונשין) ואיומים (סעיף 192 לחוק העונשין). גזר הדין מפרט את השתלשלות האירועים, טיעוני הצדדים לעונש, דיון משפטי והכרעה. **עיקרי כתב האישום והכרעת הדין:** הנאשם והמתלונן, שילדיהם למדו יחד, היו מעורבים בסכסוך שהחל באירועי אלימות בין הילדים. לאחר שיחה טלפונית מתוחה בין אשת הנאשם למתלונן, קבע הנאשם להיפגש עם המתלונן בגן המנהיגים בראשון לציון. במהלך הפגישה, איים הנאשם על המתלונן בחייו, תקף אותו באמצעות כבל ברזל שנטל מאופניו, והכה אותו בידיו. כתוצאה מהתקיפה, נגרם למתלונן שבר בידו ושפשופים מדממים. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** הדגישה את הפגיעה החמורה בערכים חברתיים כמו שלום, ביטחון ושלוות נפש. ציינה כי הנאשם לא רק איים אלא גם מימש את האיום באלימות קשה. הדגישה את חומרת המקרה בשל האמון שנתן המתלונן בנאשם, שהציע את הפגישה. עתרה למתחם ענישה שבין 12 ל-24 חודשי מאסר, והציעה 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי, תוך התחשבות בחוסר האחריות של הנאשם ובקיום הליך הוכחות מלא, אך גם לזכותו את היעדר העבר הפלילי. * **ההגנה:** טענה כי ניהול ההוכחות לא צריך להחמיר את העונש, במיוחד לאחר זוכה מאיום אחד. הדגישה הבדלים בין עובדות כתב האישום להכרעת הדין, במיוחד בנוגע לכלי התקיפה (מוט ברזל לעומת כבל ברזל). טענה כי האיום נאמר לאחר התקיפה (טענה שנדחתה). הדגישה את הפגישה שנקבעה באור יום בגן ציבורי כראיה לחוסר תכנון מוקדם. הצביעה על קשר אפשרי בין מעשי הנאשם למצבו הנפשי של בנו שנפגע בתאונת דרכים, והגישה מסמכים רפואיים. עתרה למתחם עונש שמתחיל מ-5-6 חודשי מאסר שיכולים להיות בעבודות שירות, תוך בקשה לרחמים בשל מצב בנו, העדר עבר פלילי וחלוף הזמן. ביקשה פיצוי נמוך שישולם בתשלומים עקב היותו מפרנס יחיד ולידת ילד נוסף. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים וחידושים:** השופטת בוחנת את מתחם העונש ההולם על פי הפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל), תוך התייחסות לערכים החברתיים שנפגעו (שלמות הגוף, הבריאות, שלוות הנפש, ביטחון אישי, כבוד האדם ואוטונומיה), מידת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת. 1. **הערכים החברתיים ומידת הפגיעה:** מודגשת הפגיעה המשמעותית בערכים אלו, לא רק בשל הנזק הפיזי אלא גם בשל האיום על חיי המתלונן. 2. **נסיבות ביצוע העבירות:** * **הרקע המורכב:** מתברר שהנאשם והמתלונן הם מהגרים מאריתריאה, המתגוררים בישראל מעל עשור. האירוע קדם לו סכסוך בין ילדיהם, והתפתחות דרמטית הכוללת התערבות של אשת הנאשם. * **תכנון מול ספונטניות:** השופטת קובעת כי הנאשם לא פעל באופן ספונטני, אלא **תכנן לפגוע במתלונן**, ניצל את גורם ההפתעה ואת העובדה שהמתלונן לא היה מצויד להגנה. קביעה זו מהווה חידוש משמעותי לעומת טענת ההגנה שהפגישה הייתה לשלום. * **האיום כחלק מהתקיפה:** בניגוד לטענות ההגנה, השופטת מאמצת את גרסת המתלונן, לפיה **האיום בוצע לפני התקיפה הפיזית**, וקובעת כי זה אושר בהכרעת הדין. * **החומרה הדיונית:** מוזכר כי הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות, לא לקח אחריות, וסירב להתנצל או להביע אמפתיה. 3. **מדיניות ענישה והשוואה לפסיקה:** * **חשיבות הוקעת האלימות:** השופטת מפנה לפסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 8991/10 מכבי) המדגישה את הצורך בעקירת נגע האלימות מהשורש והטלת עונשים מחמירים. * **השוואה לגזרי דין:** * **לדוגמה (המאשימה):** ת"פ (שלום-נת') 16947-08-22 (חאג' יחיא) – אירוע חמור יותר, שבו נגזרו 18 חודשי מאסר. השופטת מציינת שהמקרה שם חמור יותר, והעתירה כאן נמוכה יותר. * **לדוגמה (ההגנה):** * ת"פ (שלום-ראשל"צ) 32558-12-16 (שבאט) – שבר בלסת, 6 חודשי עבודות שירות. * ת"פ (שלום-ראשל"צ)15436-11-21 (קוטב) – פציעה כשעבריין מזויין, חריגה לקולה בהתחשב בשיקום. * ת"פ (שלום-רח') 16223-08-21 (לוי) – פציעה כשעבריין מזויין, חריגה משמעותית לקולה. * **הנחיות התביעה:** השופטת מתייחסת להנחיות ראש חטיבת התביעות, אך קובעת כי הן אינן מחייבות את בית המשפט. היא מציינת שההנחיות בעבירת חבלה חמורה בדרגת חומרה בינונית עותרות למתחם שבין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר, ובחומרה גבוהה – מ-12 חודשים עד 4 שנים. * **קביעת מתחם עונש הולם:** השופטת קובעת כי המתחם נע **בין מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ברף גבוה ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל**, בתוספת ענישה נלווית. היא מציינת כי לא מצאה מקום לסטות מהמתחם לקולה או לחומרה. 4. **נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות:** * **הנאשם:** בן 43, מהגר עבודה, נשוי ואב ל-4. נעדר עבר פלילי, אך לא לקח אחריות ולא הביע חרטה. * **הבן שנפגע:** השופטת דוחה את הטענה כי אירוע התאונה של הבן (בינואר 2022, כ-8 חודשים לפני האירוע) השפיע על מעשיו של הנאשם, ורואה בכך ניסיון להתחמק מאחריות או לעורר רחמים. היא מנתחת את מצב הבן על סמך המסמכים הרפואיים, ומכירה בכך שמדובר באירוע קשה, אך מדגישה את היעדר הקשר הסיבתי הישיר למעשי הנאשם. * **השפעת העונש על המשפחה:** השופטת מכירה בכך שהעונש ישפיע משמעותית על משפחת הנאשם, בהיותו המפרנס היחיד. * **שיקולי הרתעה:** בית המשפט נותן משקל לצורך בהרתעת היחיד והרבים, נוכח שכיחות עבירות אלימות. **גזר הדין:** בהתחשב בכל השיקולים, השופטת ממקמת את הנאשם **בשליש התחתון של מתחם הענישה**, אך לא בתחתיתו ממש. * **עונש מאסר:** 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, ב"פתחון לב". * **מאסר על תנאי:** 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כנגד עבירת אלימות. * **פיצוי למתלונן:** 12,000 ₪, שישולמו ב-12 תשלומים חודשיים. השופטת קובעת את סכום הפיצוי כאמור, תוך שלילת התחשבות במצב הכלכלי לצורך קביעת גובה הפיצוי, אך מאפשרת פריסה לתשלומים. * **קנס כספי:** 3,000 ₪, שישולם ב-6 תשלומים חודשיים. * **הוראות נוספות:** חובת תכנית ליווי ושיקום משירות המבחן, שכן עבודות השירות עולות על שישה חודשים. **חידושים משפטיים ודגשים:** 1. **הכרה בתכנון מוקדם:** בניגוד לטענות ההגנה, בית המשפט קבע כי הנאשם **תכנן לפגוע במתלונן**, עובדה שמחמירה את חומרת מעשיו. 2. **דחיית טענת "טראומת הבן":** השופטת דוחה באופן נחרץ את הטענה שהתאונה של הבן היוותה גורם למעשי הנאשם, וממקמת אותה כטענה סתמית ללא בסיס ראייתי או לוגי. 3. **איזון בין חומרת העבירה לנסיבות האישיות:** בית המשפט מיישם את עקרון ההלימה, אך מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם (היעדר עבר פלילי, היותו מפרנס יחיד) על ידי קביעת עונש של עבודות שירות והתחשבות בפריסת התשלומים. 4. **הדגשת אופי הפיצוי:** השופטת מדגישה את האופי האזרחי-נזיקי של הפיצוי, תוך שלילת אפשרות להקל בו עקב מצב כלכלי, אך התחשבות בפריסה לתשלומים. 5. **שילוב עבודות שירות עם הרתעה:** קביעת 9 חודשי עבודות שירות (הרף העליון של עבודות שירות) בשילוב מאסר על תנאי משמעותי, מבטאת ניסיון לאזן בין שיקום, פיצוי והרתעה. בסופו של דבר, גזר הדין משקף את הגישה המחמירה כלפי אלימות, אך גם את הניסיון להתחשב בנסיבות אישיות, תוך קביעת עונש הולם ומחייב.