ע"א 10082/06

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על פרשנותה של החלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל, המתווה את הפיצוי המגיע לבעלי קרקעות בעת שינוי ייעוד אדמתם. הערעור, שהוגש על ידי יזם שחכר קרקע משני קיבוצים, מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי לטובת מינהל מקרקעי ישראל. לטענת היזם, יש לחשב את פיצוים על בסיס זכויות הבנייה המפורטות בתוכנית הפיתוח, דבר שלא התקבל על ידי בית המשפט המחוזי. פסק הדין דוחה את הערעור, ומאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. היא מדגישה את הצורך בפרשנות מצמצמת של החלטה 727, לאחר ביטולה החלקי בשל היטיב בלתי הוגן עם בעלי הקרקע. מוזכרת פסק דינה הקודם של השופטת א' חיות במקרה דומה, דה מרקוביץ, שדגל אף הוא במדיניות של אגרוף קפוץ בכל הנוגע לפיצויים המשולמים על ידי רמ"י. פסק הדין מוצא ביסוס משפטי לעמדת רמ"י, בפרט בהתחשב בתוכנית הפיתוח הכוללת, ודוחה את החלופות של היזם. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת ההפליה של המערערת, בציינו כי טעויות קודמות לכאורה של רמ"י אינן מחייבות אותם במקרה זה. משכך, הערעור נדחה, והיזם חויב לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.