ע"פ 3242/12

תקציר

תיק הערעור סובב סביב נאשם שהורשע בשורה של סעיפי אישום, בהם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכוונה, חטיפה, שיבוש הליכי חקירה ואיומים, הנובעים משורה של מעשי אלימות שבוצעו כלפי המתלונן, בת זוגו לשעבר. המעשים כללו איום על המתלוננת בסכין, מארב ודקירתה מספר רב של פעמים ברכב, ולאחר מכן, מתוך תא מעצר, תוך תכנון נקמה נוספת. המערער עמד בפני עונש קשה, שהניע אותם לעתור להקלה בעונש. עם זאת, השופטים, לאחר ששקלול מדוקדק של הנסיבות, הפסיקה וטיעוני שני הצדדים, לא מצאו עילה להתערבות. הם הדגישו את חומרת מעשיו של המערער, דבר המצביע על רמה גבוהה של מסוכנות וכוונה תחילה, ודחו את הטענות להקלה בעונשו בשל עברו הנקי של המערער בעבר והחרטה הנטענת שלו. השופטים אישרו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדגישו כי העונש הולם את העבירות שבוצעו, ואף הרחיקו לכת והטילו ספק בטענת המערער בדבר סערת רגשות בלתי נשלטת, ובמקום זאת פירשו את האירועים כמזימת נקמה מתוכננת היטב. יתר על כן, השופטים הכירו באופי המתועב של הפשעים, והדגישו כי לנשים צריכה להיות הזכות לעזוב את בני זוגן מבלי לחשוש לחייהן. ככלל, הערעור נדחה, וגזר הדין הראשוני נותר בעינו, במטרה להעביר מסר חזק בנוגע לתגובות אלימות לפרידות ולתרום למיגור פורענויות כאלה בחברה.