ע"א 10/87

תקציר

המבקש תבע בבית המשפט לאכוף חוזה לרכישת קרקע בבעלות שני אחים. המבקש טען כי החוזה נכרת עם אחד האחים, אשר הציג כי הוא רשאי למכור את הקרקע בשם אחיו. עם זאת, האח חלק על כך וטען כי התשלום היה פיקדון בלבד. לאחר מכן מכרו האחים את הקרקע לצד שלישי, מה שהוביל את המבקש לבקש צו מניעה שימנע את ההעברה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, מה שגרם למבקש לבקש רשות ערעור. בית המשפט העליון, שדן בבקשה כערעור, התמקד בשאלה האם ההסכם הכתוב בין המבקש לבין האח עומד בדרישות חוק המקרקעין. בית המשפט קבע כי ניתן להשלים פרטים חיוניים החסרים בהסכם בראיות חיצוניות, והקבלה עומדת בדרישות החוק. תשלום מלוא שווי הנכס הצביע על רכישה, וניתן היה לזהות את נושא העסקה באמצעות ראיות חיצוניות שכן לא הייתה מחלוקת על זהות הקרקע. למרות שהקרקע הייתה בבעלות משותפת, קבלת תשלום מלא על ידי אחד הבעלים משמעה הסכמה של השני. עוד ציין בית המשפט כי סמכותו של האח למכור עשויה להיקבע במועד מאוחר יותר. מאזן הנוחות נטה לטובת המבקש, שכן דחיית צו המניעה עלולה לסכן את זכויותיו. לפיכך התקבל הערעור, ובית המשפט הוציא צו ארעי המונע שינויים בבעלות על הקרקע עד ליישוב המחלוקת. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות המבקש.