ע"פ 12012/04

תקציר

פסק הדין ניתן בתגובה לערעור על פסק דין שהרשיע גבר בשורה של עבירות אלימות כלפי אשתו וילדיו. המערערת טענה כי הערכאה הנמוכה שגה בהערכות המהימנות ובקביעותיה העובדתיות. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה טענות אלה בקובעה כי הן מבוססות על התנגדות להפעלת שיקול דעתו של בית משפט קמא בהערכת מהימנות עדים ובקביעת ממצאים עובדתיים, שאינם עילה להתערבות ערכאת ערעור אלא במקרים חריגים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר חוסר עקביות בעדותה של המתלוננת וראה את השיהוי בדיווח על עבירות המין כמובנות בהתחשב בנסיבות. יתר על כן, חומרת העבירות עלתה על עברו הפלילי הנקי של המערער, מה שהוביל את בית המשפט להותיר על כנו את העונש המקורי של 10 שנות מאסר, מהן 7 שנות מאסר. השופטת ד' חשין, יחד עם השופטים א' פרוקצ'יה וא' ארבל, החליטה לדחות את הערעור, ואישרה את פסק הדין וגזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר.