עש"מ 356/96

תקציר

המערער, עובד ציבור העובד כמדריך נוער בבית ספר, הורשע במעשה מגונה בבתו החורגת הקטינה ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, מתוכם שלושה חודשי עבודות שירות ושנתיים מאסר על תנאי. בעקבות הרשעתו הוא הובא בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה באשמת התנהגות בלתי הולמת כלפי עובד מדינה ופגיעה בתדמית שירות המדינה. בית הדין למשמעת החליט על פיטוריו המיידיים, והביא אותו לערער על החלטה זו בעילה של ענישה מופרזת. בעוד בא-כוח המערער עתר להקלה בעונשו בשל חרטת החרטה של המערער, היעדר עבר פלילי והקשיים הפוטנציאליים הכרוכים באובדן מקום עבודתו וביתו, טענה נציבות שירות המדינה כי העונש הולם בהתחשב באופי העבירה ובצורך לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה. בית הדין הכיר בנסיבותיו של המערער אך הדגיש כי תכלית ההליך המשמעתי שונה מענישה פלילית, תוך התמקדות בהתאמתו של העובד ובתפיסתו הציבורית את שירות המדינה. בסופו של דבר החליט בית הדין שלא להתערב בהחלטת בית הדין למשמעת, בהתחשב בחומרת העבירה ובהשפעתה הפוטנציאלית על בית הספר ועל הציבור הרחב. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הפיטורים עד תום שנת הלימודים על מנת לאפשר למערערת זמן למצוא תעסוקה חלופית ודיור. עוד הציע בית המשפט כי נציבות שירות המדינה תסייע למערער למצוא עבודה אחרת בשירות הציבורי, מתוך אמונה כי חסד יכול להשלים את הצדק במקרה זה. לפיכך נדחה הערעור, באיחור ביצוע הפיטורים.