ת"א 2591-11-17

תקציר

המשיבים מכרו את מניותיהם לדן בשנים 2004-2005 וטענו כי דן הטעה אותם במכירה. הם הגישו תביעה נגד דן להשבת המניות והדיבידנדים בנובמבר 2011. דן טען כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים: התיישנות, שיהוי, פירוט לא מספק של העובדות, היעדר צדדים נחוצים ואי תשלום אגרה מספקת. בית המשפט הסכים כי התביעה אינה מיושנת בשל עוולה נמשכת והתליית תקופת ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, המחייבת בירור עובדתי במהלך המשפט. בית המשפט דחה גם את טענותיו של דן בדבר שיהוי, חוסר פירוט והיעדר צדדים נדרשים. עם זאת, בית המשפט לא שלל את האפשרות לדחות את התביעה בשל אי תשלום שכר טרחה מספק על ידי המשיבים, וקבע כי הנושא צריך להיות מטופל על ידי הפרקליטות. הבקשה לדחייה על הסף נדחתה אפוא, והמשיבים נדרשו להגיש את ההחלטה ואת כתב התביעה לפרקליטות לצורך עמדתם בעניין האגרה בתוך 20 יום. ההחלטה הסופית על האגרה והמשך המשפט תיקבע בהמשך.