ת"א 41095-03-19

תקציר

התובע, שעבר עקירת שן שבוצעה על ידי הנתבע, רופא שיניים, תבע את הנתבע ואת מעסיקו בגין רשלנות רפואית שגרמה לחור בין חלל הפה לחלל הסינוסים, מה שהוביל לדלקת בסינוסים ולנכות לצמיתות. הנתבעים הכחישו את אחריותם וטענו כי הטיפול היה תקין ותואם את אמות המידה הרפואיות. בית המשפט קיבל את התביעה, ומצא כי הנתבעים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקת נשיפה לאחר השאיבה, שהייתה מאתרת את החור ומונעת נזק נוסף. עוד קבע בית המשפט כי הסכמת התובע הייתה מדעת, כי הנתבע היה צריך לצפות להיווצרות החור, וכי התנהלותו של התובע לא ניתקה את הקשר הסיבתי. עם זאת, יוחסה לתובע 20% אשם בכך שלא יצר קשר עם הנתבעים קודם לכן. סך הנזקים, לרבות אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, כאב וסבל והוצאות, נאמד ב-247,807 ש"ח, מופחת אשמתו התורמת של התובע ל-198,246 ש"ח. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט.