תא"ק 9027/06

תקציר

לתובע ולנתבע היו קשרים עסקיים באמצעות החברות שלהם, גולדי קפיטל קומפני וקידיס צ'יין. התובע טען כי הנתבע ביקש באופן אישי הלוואה בסך 160,000 ₪, עליה הסכים התובע, והנתבע העמיד 16 שיקים אישיים כבטוחה. אולם, כאשר התובע ניסה לפדות את הצ'ק הראשון, הוא חזר, והנתבע סירב לכאורה לפרוע. הנתבע טען כי ההלוואה ניתנה בפועל לרשת קידיס והשיקים ניתנו כבטוחה לאותה הלוואה, אשר נפרעה מאז. התובע הגיש תביעה בגין החוב האישי הנטען אך הנתבע הכחיש את החוב וטען כי התובע מחל על ההלוואה. בית המשפט נדרש לקבוע האם התביעה עומדת בקריטריונים של "תביעת שטרות", אם החוב היה אישי או עסקי, אם התובע הפר את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ואם הנתבע פרע את החוב הנטען. בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בדרישות לתביעת השטרות, שכן לא הצליח להוכיח כי השיקים היו ברשותו ולא הציג את העותקים המקוריים. הראיות הצביעו על כך שהחוב היה עסקי, והתובע לא הוכיח שההלוואה ניתנה מחוץ לעיסוקו, ובכך הפר את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. יתר על כן, החוק חייב את התובע לצרף לתביעתו העתק מחוזה ההלוואה – שלא היה קיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא ביסס את התשתית העובדתית לתביעתו ודחה אותה. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנתבע לא החזיר את ההלוואה. למרות שהתובע לא הצליח להוכיח את תביעתו, בית המשפט לא פסק הוצאות, וכל צד היה אחראי להוצאותיו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 24/02/2010.