ת"א 1516/04

תקציר

התובע, ראש עיריית קריית אונו לשעבר, תבע שלושה נתבעים בגין לשון הרע בגין מספר פרסומים. הנתבע הראשון היה מועמד לראשות העיר שהתמודד מול התובע, השני היה זמר ומלחין שתמך בנתבע הראשון, והשלישי היה מנהל הקמפיין של הנתבע הראשון. הפרסומים שבלב התביעה הופיעו בעלוני בחירות מקומיות שהופצו על ידי הנתבעים הראשון והשלישי. הם מתחו ביקורת על התנהלותו של התובע בתקופת כהונתו כראש העיר, לרבות נסיעותיו הרבות לחו"ל, ועל ניגוד העניינים הנטען שלו בנוגע לקבוצת שיכון ובינוי, חברת בנייה שביצעה פרויקטים בקריית אונו ולאחר מכן העסיקה את התובע. הפרסומים הופיעו גם במכתב ששלחה הנתבעת הראשונה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחקור את התנהלות התובע. בית המשפט קבע כי הפרסומים, על אף היותם ביקורתיים, אינם מהווים לשון הרע משום שהם נכונים במידה רבה ומעוגנים במציאות. למרות שהופיעו אי דיוקים מסוימים בפרסומים, הם לא שינו באופן משמעותי את הרושם שניתן, ולכן לא היוו לשון הרע על פי הדין הישראלי. כמו כן, בית המשפט מצא כי הפרסומים היו בעלי עניין ציבורי משמעותי, שכן הם ייחסו לעובד ציבור התנהלות בלתי מקצועית ושחיתות אפשרית. הם גם היו במידה רבה דעות, המוגנות על ידי חוקי חופש הביטוי. בית המשפט הדגיש כי זכותם של אישי ציבור לשם טוב היא בעלת משקל נמוך יחסית לחופש הביטוי של הנאשמים. לפיכך, התביעה נדחתה.