ע"א 21078-11-19

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים ובערעור שכנגד על תביעה של נרשא נגד מספר גורמים בעקבות נזק שנגרם למחפר שלה במהלך פרויקט בנייה. הערעור הראשון, שהוגש על ידי איילון, מערער על קביעתו של בית משפט קמא כי פוליסת ביטוח העבודה הקבלנית של איילון עם נרשא מכסה את הנזק שנגרם למחפר. השופט מקבל את טענת איילון כי פרשנותה המילולית של הפוליסה שוללת כיסוי לחופר, ודוחה את פסק דינו של בית משפט קמא המחייב את איילון לשלם תגמולי ביטוח לנרשא. בעקבות זאת חויבה נרשא לשלם לאיילון הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,500 שקל. הערעור השני, ערעור נגדי של נרשא, מכוון נגד פלוגת השמירה והראל בטענה לרשלנותם. עם זאת, השופט דוחה את הערעור שכנגד הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים לגופו של עניין. מבחינה פרוצדורלית, היא הוגשה שלא כדין נגד צדדים שלא הגישו ערעור, ומבחינה מהותית היא נעדרת טענות ספציפיות והוגשה כלאחר יד. כמו כן, טענת נרשא כי חברת השמירה התרשלה נדחית, מה שמוביל לדחיית התביעה הנלווית נגד איילון כמבטחת של חברת השומר. בעקבות זאת חויבה נרשא לשלם לכל אחד מהראל ולחברת המשמר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. ההחלטה מדגישה את חשיבות העמידה בדרישות הפרוצדורליות ומפרשת את פוליסת הביטוח לטובת איילון, תוך הדגשה כי נרשא ביטחה בנפרד את המחפר, דבר המעיד על כך שלא ציפתה לכיסוי מהפוליסה של איילון. פסק הדין מדגיש את הצורך בבהירות ודיוק בפוליסות ביטוח כדי למנוע מחלוקות ומבהיר את הגישה השיפוטית לפרשנות פוליסות כאלה.