ע"א 2698-02-22

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לקיים את פסק דינו של בית משפט קמא בסכסוך מקרקעין, ולא מצאה עילה להתערב במסקנות העובדתיות והמשפטיות אליהן הגיעה הערכאה הנמוכה יותר. פסק הדין מדגיש את אופיו המיוחד של ההסכם, שהעביר את האחריות למשימות שונות הקשורות בנכס לידי המערערים, שהיו מודעים למורכבויות הכרוכות בכך. בית המשפט דוחה את טענות המערערים בדבר אי הופעתם האישית של המשיבים וחיובים מותנים, ומדגיש כי הטענות לא הוצגו כראוי וכי ההתחייבויות בהסכם הוגדרו בבירור. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי הפיצוי המוסכם של 10% בגין איחור בתשלום שנקבע בחוזה הוא סביר ולא ניתן לייחס אותו לחוסר תום לב. השופטים מסכימים כי הערעור לוקה בחסר, ולכן הוא נדחה. עוד נקבע בהחלטה, כי לא ייפסקו הוצאות נוספות, והערבות שהופקדה על ידי המערערים תוחזר להם. פסק דין זה מחייב, ונמסר לצדדים כי הוא ניתן בהעדרם.