ע"א 182/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגישה הרשות על פסק דין של בית המשפט המחוזי לטובת משיב שבנו, חייל קרבי, נפטר מלימפומה לימפובלסטית במהלך שירותו. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם מותו של החייל יכול להיחשב כקשור לשירות, כפי שנקבע בחוק משפחות חיילים שנפלו בקרב (גמול ושיקום). מחוות הדעת של המומחה עולה כי סיבת המחלה אמנם אינה ידועה, אך סביר להניח שאין קשר בין שירותו של החייל לבין מחלתו. עם זאת, המומחה לא היה מודע לתנאי השירות הספציפיים שלו. על פי פסיקות קודמות, כדי לסתור את חזקת המוות הקשור לשירות, על קצין התגמולים להוכיח היעדר קשר סיבתי בין השירות לבין המחלה. בית המשפט העליון קבע כי התייחסותו של הקצין ל"חיילים קרביים" כקטגוריה כללית אינה מספקת, וכי על הבחינה להתמקד בחייל הספציפי ובנסיבותיו. מאחר שהמומחה לא הכיר את פרטי השירות של החייל, הורה בית המשפט על מתן חוות דעת רפואית משלימה בהתחשב בנתוני השירות האישיים של החייל. חוות דעת חדשה זו תסייע לקצין התגמול בקביעת תפקידו. הערעור נדחה, והעניין הועבר בחזרה לקצין התגמולים להמשך בירור.