ת"פ 28668-04-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונש שיש להטיל על נאשם שהורשע בכניסה לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה והפרת צו דין. על פי חוק העונשין הישראלי, העונש על העבירה הראשונה הוא עד חמש שנות מאסר, ואילו על השנייה מוטלות שבע שנות מאסר. על בית המשפט לקבוע עונש הולם המתאים לחומרת העבירה, לנסיבות ולמידת אשמתו של הנאשם. הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירות הם ההגנה על רכושו של הפרט, ביטחונו הפיזי, פרטיותו, שלוותו וכן תחושת הביטחון הציבורית. נסיבות ביצוע העבירה כוללות את העובדה שמדובר בכניסה ולא בפריצה, הנאשם פעל לבדו ללא תכנון מוקדם, והנזק בפועל היה באלפי שקלים. בית המשפט מביא בחשבון גם את הסיבות למעשיו של הנאשם, אשר יוחסו להתמכרותו לסמים, כמו גם את עברו הפלילי ואת הצורך בהרתעה. לאחר בחינת המרכיבים הרלוונטיים, בית המשפט קובע כי טווח הענישה ההולם יהיה בין 11 ל-22 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בלקיחת האחריות שלו ובנסיבות חייו הקשות, בית המשפט גוזר עליו 15 חודשי מאסר. עונש זה, יחד עם עונש מאסר על תנאי שהוטל בעבר של 4 חודשים, משמעותו שהנאשם ירצה בסך הכל 19 חודשי מאסר. כמו כן, בית המשפט מטיל שני עונשי מאסר על תנאי של 9 ו-3 חודשים, המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם ובציות לחוק. בנוסף, חויב הנאשם לשלם פיצוי בסך 8,000 ₪ לנפגע ב-10 תשלומים חודשיים. לנאשם שמורה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.