רע"א 37472-06-23

תקציר

בהחלטה משפטית זו, בית המשפט דוחה את בקשת המבקש, ואינו מוצא צורך בתגובת הצד שכנגד. עקרונות משפטיים מבוססים קובעים כי התנגדויות להחלטות ביניים פרוצדורליות נדונות בדרך כלל במהלך ערעורים על פסקי דין סופיים, וערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים שבהם החלטות ביניים פוגעות באופן מהותי בזכויות בעלי הדין, גורמות נזק ממשי או מובילות להליכים מיותרים. בית המשפט מדגיש את שיקול דעתו הרחב במינוי מומחים, ומציין כי התערבות ערעורית בעניינים אלה היא נדירה ושמורה לנסיבות יוצאות דופן. המבקש ביקש למנות מומחה לכאב, בטענה כי מכאביו מייצגים תסמונת כרונית הנבדלת מתחומים רפואיים אחרים אליהם התייחסו מומחים שמונו בעבר. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי מומחה לכאב מתמנה בדרך כלל רק כאשר הכאב שונה באופן ניכר מבעיות רפואיות אחרות שהוערכו בעבר, ולא רק סימפטום של בעיה רפואית ידועה. בית המשפט מתייחס לתקדימים, ומציין כי כאשר הכאב שזור במצב רפואי אחר, חייבת להיות ראיה ראשונית לתסמונת כאב נפרדת כדי להצדיק מינוי מומחה כאב נוסף. לאחר עיון במסמכים הרפואיים של המבקש, מוצא בית המשפט כי תלונות הכאב אינן שונות מאלו הקשורות לפגיעה האורתופדית שלו, שלגביה כבר נקבע לאורתופד מומחה דרגת נכות. למרות טענתו של המומחה האורתופדי, בהתבסס על טענות המבקש, כי הערכה של מומחה כאב עשויה להיות מתאימה, אין זו ראיה מספקת כדי שבית המשפט ימנה מומחה לכאב. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין די ראיות ראשוניות המצדיקות מינוי נפרד של מומחה כאב, והוא מאשר כי כאבו של המבקש קשור לפגיעה האורתופדית, שכבר נבדקה. הבקשה למומחה כאב נדחית אפוא, ללא צו להוצאות, וניתן לפרסם את ההחלטה מבלי לחשוף את פרטי המבקש.