ע"פ 682/09

תקציר

בפסק דין זה בחן בית הדין לערעורים ביסודיות את הטענות והראיות שהוצגו בתיק עבירת מין, ובסופו של דבר המליץ על דחיית הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדגיש את אמונו בהחלטתו המקיפה והמנומקת היטב של הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצא טעויות המצדיקות התערבות. בקשתו של המערער להביא ראיות חדשות נדחתה, שכן לא התקיימו הקריטריונים להוספת ראיות בערעור. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההיענות לממצאי בית המשפט הפרוצדורלי, ובפרט בכל הנוגע לקביעות עובדתיות ומהימנות המושפעות מתצפיות ישירות של עדים, למעט בנסיבות חריגות. המערער הטיל ספק באמינותה של המתלוננת והדגיש סתירות בגרסתה, אך בית המשפט קבע כי בית המשפט המחוזי שקל סוגיות אלה בכובד ראש, ותמך בהרשעה בראיות משמעותיות, לרבות עדויות וממצאים פיזיים. ערכאת הערעור ציינה כי חוסר עקביות בעדותו של המערער פגע עוד יותר באמינותו. למרות שבחן טענות לטעויות פרוצדורליות, בית המשפט לא מצא כשלים חקירתיים מהותיים שהשפיעו על ההגנה. באשר לעונש, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת חומרת מעשיו של המערער והאיזון שנקבע בגזר הדין, ששקל הן את חומרת העבירות והן את נסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש לא היה חמור מדי או מקל, ושיקף ענישה הולמת לפשעים שבוצעו. לפיכך, הערעורים נדחו, כאשר כל השופטים הסכימו לפסק הדין שניתן על ידי השופט דנציגר.