ע"ו 1165-12-08

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של ועדת הערר לפי חוק הנכות, שדחה תביעת חייל להכרה בזכות לפי החוק ביחס למחלת הלב הכלילית שלו. המערער טען כי תנאי לחץ בשירותו הצבאי, כמו גם כישלון צה"ל בטיפול בהיפרכולסטרולמיה שלו, גרמו למחלת הלב שלו. ועדת הערר העדיפה את חוות דעת המומחה של המשיב על פני זו של המערער, דחתה את הערר, תוך שהיא מצווה גם על המערער לשלם את הוצאות המשיב. המערער טען כי יש לבטל את שיקול דעתה של הוועדה מאחר שצה"ל לא מילא אחר הוראות המרכז לבדיקות תקופתיות, וכי הטיפול הרפואי בו חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. המשיב טען מנגד, כי המערער קיבל את הטיפול הנדרש, וכי התוצאה הגרועה נבעה מהתנהלותו של המערער עצמו. בית המשפט קבע כי יש לדחות את הערעור, שכן המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח קשר סיבתי בין שירותו הצבאי לבין מחלתו. פסק דינה של ועדת הערר התבסס על ראיות מספיקות, ולא הייתה לבית המשפט עילה להתערב בממצאיה העובדתיים, במיוחד נוכח העובדה שהמערער נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. יתר על כן, קביעות הוועדה היו עובדתיות באופיין, ולבית המשפט לא הייתה סמכות להתערב. בית המשפט ביטל את הדרישה מהמערערת לשלם את הוצאות המשיב.