ת"א 2384/00

תקציר

פסק הדין משרטט את ההליכים והעובדות בתיק שבו היו מעורבים נבואני סלאח וסלים בנין ופיתוח בע"מ והמועצה המקומית ירכא, שם נשכר הראשון להקים מבנה רב תכליתי בירכא. נבואני סלאח העביר חלק מהעבודות בקבלנות משנה למשיב, הטוען כי נבואני סלאח חייב להם 652,064 ₪ בגין עבודות מאושרות. המשיב ביקש עיקול זמני על כספי נבואני סלאח שבידי הקבלן הראשי, וזה ניתן. נבואני סלאח עתר לביטול צו העיקול בטענה כי הוא לא הוגש בהקדם. עם זאת, השופט קבע כי יש לחשב את תקופת שבעת הימים להגשת הצו מיום קבלתו ולא ממועד הוצאתו, ולכן הצו הוגש בתוך פרק הזמן הנדרש. השופטת דחתה גם את טענת העותרים כי מצבו הכלכלי של המשיב יציב וכי המשיב לא יתקשה להשיב את הסכומים המגיעים לו. זאת ועוד, השופטת קבעה כי המשיב הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו וכי קיים סיכון לעיכוב ביצוע פסק הדין אם צו העיקול יוסר. עם זאת, השופטת המירה חלקית את העיקול, תוך התחשבות בנזק הפוטנציאלי לשני הצדדים. סכום העיקול נקבע על 586,857 שקל, כאשר 200,000 ש"ח נותרו מהצו המקורי והיתרה הוטלה על כל הכספים העתידיים שיקבל נבואני סלאח מהקבלן הראשי. המשיב נדרש להעמיד ערבות צד ג' להבטחת נזקי העותרים אם תביעתם תידחה. השופטת ציינה גם את הקשר בין תיק זה לבין הליך מקביל שבו מעורבים הקבלן הראשי והמועצה המקומית ירכא, והמליצה לצדדים לבקש להצטרף להליך או להגיע להסכם פרוצדורלי. לבסוף, השופט הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו, עם אפשרות לבחון מחדש את ההוצאות בהתאם לתוצאות התיק העיקרי.