בש"פ 5248/95
החלטה עליון
תקציר
מדינת ישראל הייתה המשיבה במקרה בו ערערו המערערים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור אותם עד תום ההליכים. נגד המערער הוגשו שני סעיפים של סחיטה בכוח ואיומים, ותקיפה, ובא כוחם טען כי הראיות שהציגה התביעה אינן מהוות "ראיה לכאורה". הסנגור טען כי העדויות המפלילות את מרשו שקריות וגוברות על ראיות אחרות, ולכן התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש. עם זאת, השופט דחה טענה זו וקבע כי בשלב זה של ההליך, התביעה הייתה צריכה רק לספק "ראיות לכאורה", וספקות סבירים לא שללו מהראיות את כוחה במקרה זה. השופט הדגיש כי הראיות בתיק החקירה סיפקו ראיות מספיקות לכאורה לאשמתו של המערער. כמו כן, השופט הביע חשש ממסוכנותו הפוטנציאלית של המערער לשלום הציבור ומהצורך במעצרו כדי להבטיח את ניהולו התקין של המשפט. משכך, נדחה הערעור, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5248/95 שמעון סוסן נ' מדינת ישראל, עליון (27.8.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.