ת"א 46811-12-20

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הואשמה ברשלנות ובהפרת חובות חקוקות בנוגע לטיפולה בבניית ממ"ד שפגעה לכאורה בזכויותיו של נכס אחר. השופט מצא כי הוועדה פעלה במקצועיות ובמסגרת החוק, ובכך דחה את התביעה נגדה. השופט פסק גם נגד בקשת התובעים להרוס את הממ"דים בשל הפגיעה המינורית, הנסיבות החריגות של המקרה והנזק הרב יותר שהיא תגרום לנתבעים. במקום זאת, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי כספי בסך 45,000 ₪, לצד 5,000 ₪ הוצאות משפט ו-6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסיקה זו נובעת מהיסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים הקשורים להקמת הממ"דים, לרבות ערעורים ועתירות בבתי המשפט השונים. התובעים לא הצליחו להוכיח מספר ראשי נזקים, לרבות עוגמת נפש, דמי שימוש והוצאות משפט, אשר נדחו כולם. השופטת הדגישה כי פסק דין זה אינו מהווה ערעור על פסקי דין קודמים וכי התנהלות התובעים, לרבות המרפסת הבלתי חוקית שלהם, הכתימה את טענותיהם. ככלל, הדגישה השופטת את ייחודו של המקרה וקבעה כי פעולות הוועדה היו מוצדקות וחוקיות. המפתח להחלטה זו היה הקביעה כי הוועדה פעלה בסבירות ובתום לב לאורך כל ההליך.