ע"א 4873/21

תקציר

במוקד פסק הדין דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי הנוגע לתביעת חוב בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט בחן את החלטת המנהל המיוחד, את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת טענות המערער. הערעור נדחה לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מאחר שבית המשפט לא מצא הצדקה לבחון מחדש את החלטת המנהל המיוחד. כאמור בסעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל, נאמן רשאי לערער על תביעת חוב מבוססת פסק דין אם יש חשד לתרמית, קנוניה או עוול. עם זאת, בית המשפט ציין כי בעוד שתביעה שכנגד השמיטה את הנושה בתחילה, בסופו של דבר כל הצדדים, לרבות המערער, הכירו בסופו של דבר במעורבותו של הנושה. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי ניהלו דיונים יסודיים, והנושה זכה ליחס עקבי כתובע שכנגד. בית המשפט לא מצא עילה המצדיקה התערבות, דבר המצביע על כך שטענות המערער לא הוצגו די בהן כדי לגבור על תביעת החוב של הנושה. פסק הדין הדגיש את תדירות ההתערבות בערעור אלא בתרחישים חריגים, במיוחד כאשר מערערים על החלטת פקיד. בית המשפט הדגיש כי פשיטת רגל נוגעת לאינטרסים של נושים מרובים, ולכן דורשת אימות חובות מחמיר. בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות ביקורת שיפוטית על פסק הדין הראשוני וללא בקשה לערעורים שנענו, סיים בית המשפט מבלי להורות על הוצאות נוספות, וקיבל את ההחלטה ביום 24.10.2021.