דב"ע נה/244-3

תקציר

מדובר בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בעניין תביעת עובדת לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי מחלה נגד מעסיקה לשעבר. הערעור מתייחס באופן ספציפי לחישוב דמי מחלה. העובדת עבדה אצל המעסיק כעובדת ניקיון ואושפזה לצורך ניתוח והתאוששות לאחר מכן בביתה. בית הדין האזורי פסק לה דמי מחלה חלקיים בהתאם לתקופת אשפוזה וכמה ימים נוספים. הערעור מבקש להאריך את התקופה שבה מחושבים דמי מחלה. בית המשפט פותח בסיכום העובדות והטיעונים של שני הצדדים. הנושא המרכזי הוא מתי נותקו יחסי עובד-מעביד, שכן דמי מחלה מגיעים רק בתקופה זו. העובדת הצהירה בתביעתה כי הקשר הסתיים ביום 30.3.94, אך מהעדויות עולה כי המועד האמיתי היה לאחר שחרורה מבית החולים ב-15.4.94. בית הדין מפרש את הודעת העובדת כהודעת התפטרות, שאינה נכנסת לתוקף מיידי, וקובע את סיום יחסי עובד-מעביד שבועיים לאחר התפטרותה. על פי חוק דמי מחלה, העובד זכאי לדמי מחלה עבור תקופה זו של שבועיים. בית הדין מחשב את הסכום הכולל של דמי המחלה המגיעים, כולל הפרשי ריבית והצמדה, כ-470.40 שקל, וקובע כי סכום זה ישולם על ידי המעסיק לעובד. מאחר שלא הוגש ערעור שכנגד, בית המשפט אינו משנה את המועד שממנו חושבה הריבית על ידי בית המשפט המחוזי, שהוא 30.3.94. לפיכך הערעור מתקבל, והמעסיק נדרש לשלם את הסכום הנוסף לעובד, ללא כל הוצאות שנצטוו בשל היעדר מצגים משני הצדדים.