תפ"ח 50344-03-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני כתבי אישום נפרדים שהוגשו נגד מספר נאשמים ברצח כפול שהתרחש בבאר שבע באוגוסט 2010. שני הקורבנות נורו למוות מטווח קצר בשעות הבוקר המוקדמות. כתב האישום הראשון הוא נגד חברי הפריפריה במזימה, בהם רוסלן אגאייב (נאשם 1) וולדימיר ליולקו (נאשם 2), החשודים בסיוע לרצח. כתב האישום השני הוא נגד מבצעי הרצח העיקריים. בית המשפט זיכה את נאשם 1 ממספר אישומים, בהם עבירות נשק, גרימת מוות ברשלנות, נשיאת נשק ושימוש ברכב לביצוע עבירה. עם זאת, הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לרצח ונהיגה ללא רישיון. רוב השופטים הרשיעו גם את נאשם 2 בהובלת נשק, ואילו השופט ואגו זיכה אותו מאשמה זו. השופטים הסכימו כי עד המדינה, שעדותו הייתה מרכזית בתיק, אמין. עוד הוסכם כי מעשיו של נאשם 1 מהווים סיוע למבצעים, שכן הוא היה מודע לתוכנית לרצוח את הקורבנות וסייע לביצוע העבירה. עם זאת, השופט ואגו הדגיש כי המדינה לא הצליחה להוכיח כי נאשם 1 ידע שהעבריינים מתכוונים להרוג את הקורבנות בליל הרצח, ולכן הוא לא הואשם בעבירת הרצח החמורה יותר לפי דיני השותפות. באשר לנאשם 2 נחלקו השופטים בשאלה האם ידע על הנשק ברכבו והסכים להעברתו. השופטים יפה-כץ וצלקובניק קיבלו את גרסת עד המדינה, אשר נתמכה בראיות נוספות, לרבות עדותו של נאשם 1 והשקרים של נאשם 2 בחקירתם. השופט ואגו, לעומת זאת, טען כי עדותו של עד המדינה היא הראיה היחידה נגד נאשם 2, ואין די בהרשעתו ללא כל ראיה תומכת נוספת, מה גם שנאשם 2 מסר גרסה שונה. בסופו של דבר, החלטת הרוב הרשיעה את שני הנאשמים בחלק מהאישומים נגדם, תוך זיכויים מאחרים.