ת"א 1166/07

תקציר

התובעת, שהיא אלמנתו של אדם שנפטר, טוענת כי זכויותיה בדירה שחלקה עמו אינן צריכות להיות כפופות למשכנתא שהטיל על הנכס ללא הסכמתה. המשכנתא ניתנה לבעלה המנוח ולבנו בהלוואה של 820 אלף שקל, והבנק דרש ממנה לחתום על תצהיר ויתור על זכויותיה בנכס, וכך עשתה. לטענתה, היא רומתה על ידי בעלה ואחרים לחתום על התצהיר מתוך רושם שהוא נוגע רק לחלקו של בעלה ברכוש. הבנק מואשם בכך שלא הסביר לה את תוכנו והשלכותיו של התצהיר. השופט פוסק לטובת התובעת וקובע כי למרות שחזקה על כך שהבינה את תוכן התצהיר, על הבנק הייתה חובה לגלות לה את סיכוני העסקה, דבר שלא עשה. יתר על כן, ההסברים שקיבלה היו מטעים. לפיכך, השופט מכריז על התצהיר כחסר תוקף, ומשכך, המשכנתא על הנכס אינה חלה על חלקו של התובע. עוד קובעת השופטת כי שתי הודעות צד ג' שהגיש הבנק נגד התובעת ועו"ד הילה שפילמן-נויברג (שהייתה עדה לחתימת התובעת), נדחות, ופוסקות לתובע הוצאות משפט.