פש"ר 1841/06
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
בנק לאומי לישראל בע"מ הגיש ערר על דחיית תביעת החוב של המנהל המיוחד נגד עזבונו של ליברנט אברהם ז"ל בשל איחור בהגשתה. התביעה נדחתה משום שהוגשה שמונה חודשים לאחר מתן צו הכינוס ואילו המועד האחרון היה שישה חודשים. הבנק טען כי יש לספור את המועד האחרון מיום פרסום הצו ולא הוצאתו, ולכן תביעתם איחרה במספר ימים בלבד. המנהל המיוחד ידע על תביעת הבנק לפני המועד האחרון, אך לא הודיע להם על הצורך בהגשת תביעת חוב. בית המשפט הסכים עם טענות הבנק והדגיש כי התנהלות ההליך הייתה שונה מהמקובל, וכי המועד המחמיר לא שירת את תכליתו הרגילה במקרה זה. עוד ציין בית המשפט כי המלצת המנהל המיוחד לפנות לנושים מוכרים אחרים תומכת בעמדת הבנק. עם זאת, בית המשפט מצא גם את הבנק רשלן, במיוחד כתאגיד בנקאי שהיה צריך לדעת את הדינים הרלוונטיים. עם זאת, הערעור התקבל, והמנהל המיוחד יבחן את תביעת החוב לגופה. הבנק חויב לשלם את שכר טרחתם והוצאותיהם של המנהל המיוחד ושל קינר.
חקיקה מקושרת
פש"ר 1841/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' דליה בן נון עשהאל, מחוזי (1.9.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.